ההמנון האיטלקי

הו, אחי איטליה,
איטליה נעורה,
בקסדתו של סקיפיו
הציבה היא את ראשה,
היכן הניצחון?
הניחו לה לכרוע,
שהאל יעשנה
לשפחת רומא.

הבה נתלכד לפלוגה,
נכונים אנו למות.
נכונים אנו למות,
איטליה קוראת לנו.

זה מאות שנים שאנו
נרמסים, נלעגים,
משום שאיננו אומה מאוחדת,
משום שאנו מפולגים.
הניפו דגל אחד, תקווה אחת
שתאסוף את כולנו:
שנהיה מאוחדים
צו השעה כבר קרא.

הבה נתלכד לפלוגה,
נכונים אנו למות.
נכונים אנו למות,
איטליה קוראת לנו.

הבה נתאחד, נאהב את הזולת,
רק אחדות ואהבה
יראו לעם
את דרכו של האל.
הבה נשבע לחרות
אדמת מולדתנו:
תאוחד, בחסות האל,
ומי יוכל להביסנו?

הבה נתלכד לפלוגה,
נכונים אנו למות.
נכונים אנו למות,
איטליה קוראת לנו.

מהאלפים ועד סיציליה
קרב לניאנו[1] בכל מקום הוא,
כל חייל של פרוציו[2]
בעל יד, בעל לב הוא,
בני איטליה
קוראים אל בָּלִילָה,[3]
כל פעמון מצלצל
משמיע את הערבית.

הבה נתלכד לפלוגה,
נכונים אנו למות.
נכונים אנו למות,
איטליה קוראת לנו.

הם קני סוף הכורעים
חרבות שכירי-חרב:
הנשר האוסטרי[4]
כבר איבד את נוצותיו.
דמה של איטליה,
וזה של הקוטב,
שותה היא עם הקוזקים,
אך לבבה נשרף בלהבות.

הבה נתלכד לפלוגה,
נכונים אנו למות.
נכונים אנו למות,
איטליה קוראת לנו.