משמעות חיי בני האדם

רבים מאיתנו כיום לוקחים חלק גדול מהזמן שלנו כדי להבין מהי המשמעות האמיתית של חיינו, אך לא כולנו מצליחים. אני, כותב המאמר, אנסה להעביר את התאוריה שלי בהכי מובן שאפשר.
 נתחיל מהדבר הכי בסיסי ולגיטימי שכל בן אדם עושה, מאמין במשהו. זה מתבטא בהרבה מאוד דרכים ואפשרויות. כגון אמונה בישות אלוהית, אמונה בחיים אחרי המוות, אמונה ברוח חיים (נשמה), ועוד. זה דבר נורמלי לחלוטין ואנושי מאוד אבל עדיין, יש לזה הסבר לוגי. שחושבים על זה, זה מפחיד להאמין שאנחנו נוצרנו כי ככה זה אמור להיות וזו דרך היקום, ואין לזה שום קשר לאף ישות מעל הטבע שאנחנו מבינים. זו הסיבה שבני האדם נוטים להאמין בזה, ככה אין יותר פחד כי בעצם, יש איתך מישהו ששומר עליך ומבטיח לך סוף טוב אם תהיה בן אדם הגון וטוב. אם נחזור אחורה בהיסטוריה, נוכל לראות איך הדתות התחילו את דרכן מזווית מושלמת. בעבר, בתקופה של יותר מ-1500 – 2000 שנה לבן אדם בודד לא הייתה שום משמעות. הכוונה, שאם אתה היית מסתובב בין ארצות ועמים לבדך, ככל הנראה שהיית נלקח לעבד לאומה גדולה. והסיבה הייתה, שאתה לבדך בלי שום אנשים נוספים איתך (אפשר לקרא לזה גם שבט) ובלי שום סיפור מאחוריך, לא שווה כלום. ולמה זה היה ככה? אפשר לומר שהסיבה הייתה שבאותה התקופה בני האדם היו פחות פקחים ומשכילים, ומה שאתה רואה הוא נכון, ומה שאי אפשר לראות הוא לא נכון. ולמרבה האירוניה לאט לאט סיפורי עם הפכו למסורת דתית, שהיה נהוג להאמין שנכתבה על ידי ישות אלוהית. וכך נוצרו האומות והדתות. החזקים ובעלי סיפור המסורת הטוב שרדו, והחלשים נפלו.
נחזור להווה, לחיים שלנו, לגוף האדם והתודעה שלו. קודם כל, מהי בכלל תודעה? תודעה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ביום יום. אפשר למצוא אותה בתחושות שלנו ברגע, בזיכרונות שלנו, בחמשת החושים שקיימים בגופינו ועוד שלל דברים נוספים. עכשיו, איך תודעה בדיוק קשורה למשמעות החיים שלנו? זיכרונות ומחשבות הן חלק בלתי נפרד מהמשמעות שלנו. הכוונה, אם תינוק עכשיו נולד, הוא בטוח שמהרגע שהוא התחיל להתקיים כל שאר העולם התחיל גם. הוא מבין שזה לא נכון מהרגע שהוא מסוגל להבין דברים ולדמיין דברים אנושיים. ובכן, ברגע שאנחנו מנסים למצוא את המשמעות האמיתית שלנו, אנו צריכים לזכור מי אנחנו, איפה אנחנו, לאן אנחנו שייכים, והמחשבות והזיכרונות שמתארים את הבסיס של האישיות שלך. לאחר שאנחנו מחוברים לעצמינו ויש לנו מודעות עצמית, אנו כבר בחצי הדרך כדי להבין מהו תפקידינו.
חלק בלתי נפרד מהאנושות הוא ההתרבות שלנו. ולמה זה כל-כך חשוב? כי זה הדבר שנותן לנו להמשיך להתקיים. אבל קודם כל, מה היא בכלל התרבות וממה היא נובעת. זה מתקשר לסעיף קטן בפסקה הקודמת, רגש. (לא הוזכר אבל אפשר גם לומר תחושה, משיכה.) רגש הוא חלק מהתודעה שלנו. הרגש שבדרך כלל מאפיין התרבות הוא אהבה ומשיכה. המושג אהבה הוא כללי מאוד. נגיע להסבר הפשוט. אהבה זו בעצם הפרשה הורמונלית וכימיקלית במוח שלנו, שגורמת לרגש הזה (זה כולל גם משיכה והתמכרות). להתרבות זה דבר מוסרי ואף רצוי לפי הדתות של היום. אך גם לזה יש חוקים. ככל שנתרבה יותר, כך נגדל יותר, כך הכוח שלנו יועצם, וכך תהליכים יקרו מהר יותר. וזה חשוב מאוד לאנושות, במיוחד בשנים הללו.