daily pastebin goal
12%
SHARE
TWEET

השפעות מוסלמיות על הרפואה באירופה בעקבות מסעי הצלב

a guest Aug 4th, 2016 68 Never
Not a member of Pastebin yet? Sign Up, it unlocks many cool features!
  1. {{הצבעת מחיקה}}
  2. {{עריכה|פסקה=|סיבה=}}
  3.  
  4. מסעי הצלב החלו במטרה לכבוש את ירושלים מידי המוסלמים ולכונן בה שלטון נוצרי והם מתוארכים סביב השנים [[1097]] ל-[[1291]]. במהלך כמעט מאתיים שנות מסעי הצלב נפתחו בפני האירופאים הזדמנויות רבות ללמוד על הציוויליזציה המוסלמית ובתוכה התרבות, הכלכלה והמדע שהתפתחו בארצות האסלאם. הצלבנים הביאו לאירופה ידע חדש מהמזרח אשר הפך לחלק מרכזי בהתפתחותה האינטלקטואלית של אירופה בשנים שלאחר מכן.  כדי להבין את השפעותיו של עולם האסלאם על אירופה חשוב להבין כי במאות שקדמו למסעי הצלב הפכו המוסלמים לאחת המעצמות החשובות במזרח התיכון וכבר מהמאות השביעית והשמינית כבשו המוסלמים שטחים נרחבים וביניהם חצי האי ערב, הסהר הפורה, החופים הדרומיים והמזרחים של המזרח התיכון, ספרד, סיציליה ועוד. אזורים אלו נודעו בכלכלה משגשגת, מסחר פורח ותרבות עשירה. מלומדים רבים בארצות אלו סיפקו תרגומים חשובים של טקסטים יוונים ורומים לערבית, ותקופה זו של ערב מסעי הצלב נחשבת לתור זהב בתחום המדעים והרפואה תחת ארצות האסלאם{{הערה|Masoumeh Banitalebi, Kamaruzaman Yusoff and Mohd Roslan Mohd Nor, 'The Impact of Islamic Civilization and Culture in Europe During the Crusades', World Journal of Islamic History and Civilization, 2: 3 (2012), pp 182-187.}}.
  5. [[קובץ:Canons of medicine.JPG|ממוזער|עותק בתרגום ללטינית של "הקנון של הרפואה", מתוארך משנת 1484.]]
  6.  
  7. == התרבות המוסלמית ==
  8. מעם תחילת המסעות למזרח התיכון נחשפו הצלבנים והאנשים שהצטרפו אליהם (מלומדים, רופאים, נזירים וכו') לתרבות מוסלמית ענפה ובזמן המסעות נפתחו צינורות של העברת ידע מאירופה למזרח ובחזרה. למרות שאירופה הייתה חשופה לתרבות המוסלמית במשך מאות שנים,  הרבה מן עולם המדע והרפואה הגיע אל המערב דרך מסעי הצלב. מתוך תרבותה  העשירה של הציוויליזציה המוסלמית בולט במיוחד תחום הרפואה שהתפתח והתחדש במהלך ימי הביניים בארצות אלו על ידי מלומדים מכלל הדתות (גם נוצרים ויהודים) אשר כתבו ולמדו בשפה הערבית והפכו לחלק משמעותי במסורת הרפואה המקומית ובהתפתחות הידע במקומות אלו. למרות שעם סיום מסעי הצלב ירושלים לא נותרה בידי הצלבנים אלא בשליטה מוסלמית, הרווח התרבותי שנותר לצלבנים היה עצום. הם אמנם הגיעו לקראת מלחמה אבל יצאו עם ידע ותרבות חדשים ששינו את פניה של אירופה לאחר מכן. במהלך מאתיים שנות מסעי הצלב תורגמה כמות אדירה של ידע מדעי ורפואי שנמצאו בספריות שונות באנדולסיה, אנטיוכיה, טריפולי, איראן, מצרים וסוריה. ידע מדעי זה שימש את האוניברסיטאות באירופה כבסיס ללימודי המדעים ותרם להתפתחות ניצני הרנסאנס. הידע הרפואי המוסלמי ושיטות ייצור תרופות מצמחים היוו מוקד עניין מרכזי עבור האירופאים וספרים רבים אשר תורגמו במהלך התקופה הצלבנית הפכו לאבני יסוד ברפואה האירופית. דוגמה בולטת לכך הם ספריו של אבן סינא, איש אשכולות אשר חי בפרס במאות העשירית והאחת עשרה והיה בין היתר פילוסוף ורופא. אבן סינא נחשב לאחד מגדולי המדענים של האסלאם ובין מאות כתביו נמנים ספריו המפורסמים ביותר- "ספר הריפוי" ו"הקנון של הרפואה" (הידוע גם בשמו: "הקנון הגדול"). "הקנון של הרפואה" מספק מערכת שלמה של רפואה אשר מתבססת על עקרונותיו של גאלן. ספר זה הפך להיות ספר לימוד רפואה בסיסי באוניברסיטאות רבות ברחבי אירופה בימי הביניים וישנה עדות לכך שעוד נלמד במאה השבע עשרה באוניברסיטאות בלוון ([[בלגיה]]) ומופלייה ([[צרפת]]){{הערה|David Deming, Science and Technology in World History, Volume 1:The Ancient World and Classical Civilization, (North Caroline, 2010), pp. 133-134}}. דוגמאות נוספות לרופאים שפעלו בארצות האסלאם ויצירותיהם הפכו משמעותיות מאוד באירופה לאחר כן הם אל ראזי - רופא אשר חי במאה התשיעית בפרס, כתב על מחלות מדבקות ואלרגיה וכתביו הפכו לידועים באירופה , אבו אל-קאסם א-זהראווי - רופא ומלומד שחי בספרד המוסלמית במאה העשירית ונודע בזכות אנציקלופדיה רבת כרכים שחיבר הכוללת חידושים בתחום שיטות הניתוח והפכה לידועה מאוד בשנים שלאחר מכן הן במזרח והן במערב{{הערה|Ibidem}}.
  9.  
  10. == חלופת הידע ==
  11. חשוב להבין כי חלק ניכר מהידע הרפואי עבר על ידי מפגשים יומיומיים ולא רק על ידי תרגום כתבים על ידי מלומדים. על מפגשים כאלה ניתן ללמוד מכתביו של  ידי אוסמה אבן מונקד'{{הערה|Paul M. Cobb, Usama Ibn Munqidh: Warrior Poet of the Age of the Crusades (Oxford, 2005), p. 107.}} אשר היה ערבי מוסלמי נצר לאמירות שייזר (צפון סוריה של ימינו) וחי בין השנים [[1095]]-[[1188]] .אוסמה היה איש אשכולות ובין היתר שימש כדיפלומט, אביר, משורר, סופר ומלומד. נולד בסוריה וחייו נפרשים לאורכה של המאה השתים עשרה ובזמן מסעי הצלב הראשון והשני. במסגרת גלות פוליטית הסתובב בעולם הערבי ברחבי המזרח התיכון (קהיר, דמשק וכו') כחלק מצבאות המוסלמים או כיועץ לשליטים מוסלמים. בזמן גלות זו כתב על מעורבותו הפוליטית והצבאית  וכמו כן על המפגשים הרבים עם אוכלוסיית הצלבנים.  הייחודיות בכתביו של אוסמה היא השקפתו האישית  על כמעט כל תחומי החיים בקרב הצלבנים ומערכות היחסים בין המוסלמים לצלבנים. בין נושאים אלו כתב גם על רפואה, בה עסק בין היתר{{הערה|Ibid, xv-xxii}}. אם נתייחס לקטע מספרו הידוע ביותר של אוסמה "ספר ההתעמקות" (ספר זיכרונות אוטוביוגרפי) נוכל לראות כיצד מתאר אוסמה מקרה של  טיפול רפואי  שניתן תחילה על ידי רופא נוצרי מקומי לשניים מקרב הצלבנים (אביר צלבני ואישה). שליטה הצלבני של מוניטרה (מבצר בלבנון) מבקש מדודו של אוסמה לשלוח אליו רופא לטפל בחולים מקרב אנשיו. דודו של אוסמה שולח רופא מקומי (ואוסמה מתאר כיצד טיפול זה החל להצליח- האביר סבל מזיהום ברגלו והרופא המקומי טיפל במורסה ואילו האישה סבלה ממצב של אי שפיות והרופא רשם לה דיאטה מסוימת כדי לטפל במאזן הליחות בגופה (על פי תורתו של היפוקרטס{{הערה|Ann. F. Woodings, 'The medical resources and practice of the crusader states in Syria and Palestine 1096-1193',  Medical History 15:3 (1971), pp 268-277. }}). כעבור זמן מה הגיע רופא פרנקי והשתלט על הטיפול שבסופו מתו שני המטופלים- לגבי הגבר מתואר כי ".. מח העצם זרמה החוצה והמטופל מת על המקום". לגבי האישה מספר אוסמה כי הרופא הפרנקי טען - .."זו אישה שבראשה יש שד שאוחז בה", לאחר מכן מתאר אוסמה את הטיפול בה - "..הוא לקח תער, וביצע בה חתך בצורת צלב וקילף את העור.. האישה גם היא מתה במקום". קטע זה נכתב כהשוואה בין הטיפול הרפואי המקומי (הנלמד ממקורות מוסלמיים אשר מסתמכים על מקורות יוונים ורומאים)  לבין הטיפול האירופאי שהגיעו איתו הצלבנים שמתואר כברברי ולא מוצלח.  קטע זה מהווה תיאור של טיפול רפואי ואת ההבדלים בין שיטותיהם של הרופאים המקומיים מאזור המזרח התיכון  לבין הרפואה האירופאית. תיאור זה נכתב מנקודת מבטו של אדם מוסלמי, אשר לא נכח באירוע עצמו אלא שמע אותו מפיו של הרופא הנוצרי המקומי.  אם נביט בקטע עצמו, ניכר שמוצג כאן הפער בין שתי שיטות הרפואה, תוך העמדת יתרונותיה ועליונותה של רפואת המזרח התיכון על הרפואה האירופאית, המצטיירת כפרימיטיבית ואלימה. בנוסף לכך שהקטע מצייר את יכולותיו של הרופא המקומי (המייצג את רפואת המזרח התיכון) גבוהות בהרבה, בולטת העובדה ששליט המבצר הצלבני פונה לדודו של אוסמה, אדם מוסלמי, כדי לשלוח אליו רופא מקומי. עובדה זו יכולה להעיד על כך שהרפואה המוסלמית לא הייתה מוצלחת רק לדעתו של אוסמה אלא גם לדעתם של הצלבנים שהגיעו מאירופה, בכך שפונים ראשית לרופא מקומי ולא לרופא אירופי שהגיע איתם. מעצם העובדה שמסופר כי רופא מקומי מטפל בצלבנים ניתן ללמוד שכנראה היו תחומי חיים מסוימים בהם נוצר שיתוף פעול וכי הצלבנים הושפעו ממה שקורה סביב ואף העריכו את דעתם ולימודם של המקומיים. למעשה, גם אם דודו של אוסמה נקרא לעזרה מכורח המציאות ולא מתוך הערכה לרפואה המקומית, עדין ניתן להסיק שהחלפת ידע רפואי כנראה נעשתה בשטח, בין אם מרצון לשתף פעולה ובין אם לא. אם נסתכל על אירוע בודד זה, למרות הספקות בדבר נכונותו, נוכל להעריך כי החלפות ידע כאלה קרו וייתכן כי שהייתם של הצלבנים במזרח התיכון הביא לזרימת ידע הדדית ואף להעברת הרעיונות והידע בהמשך לאירופה עצמה.
  12.  
  13. == העברת הידע הרפואי לאירופה ==
  14. לא רק שנוצר שיתוף פעולה והחלפת ידע ברחבי הממלכה הצלבנית בזמן מסעי הצלב (כפי שניכר מכתביו של אוסמה אבן מונקד'), הידע גם הועבר לאירופה והפך למשמעותי בהתקדמות הרפואה ביבשת. הנסיכויות הצלבניות תרמו להבאת ידע רפואי ודוגמה בולטת לכך היא עבודת התרגום שנעשתה באנטיוכיה (עיר בסוריה הקדומה) והייתה בעלת השפעה מכרעת. ישנו מקור לטיני שנכתב על ידי סטפן מפיזה בשנת [[1127]] באנטיוכיה והוא מהווה הוכחה להשפעה זו. סטפן תרגם ללטינית את "ספר אומנות הרפואה השלם" (the complete art of medicine){{הערה|Charles Burnett, Arabic into Latin in the Middle Ags, (London,2009), pp. IV, 6-7}} שנכתב במקור על ידי הרופא הפרסי עלי אבן אל-עבאס אל מאג'וסי. ספר זה נכתב באמצע המאה העשירית והיה ידוע ומקובל מאוד בעולם הערבי . הספר מורכב מעשרה ספרי תאוריה ועשרה ספרי פרקטיקה. . התרגום נעשה ב[[אנטיוכיה]] אשר נכבשה במהלך מסע הצלב הראשון ב-[[1098]] והפכה לחלק מהממלכה הצלבנית. אמנם לא ידוע לנו על מפעל תרגום מאורגן באנטיוכיה (ובשאר חלקי הממלכה הצלבנית) כפי שהיה בטולדו למשל, אך תרגום זה כחלק מטקסטים אחרים, יכול להעיד כי חלופת ידע משמעותית התרחשה באזור ואף השפיעה על אירופה.  אנו יודעים על קשר בין פיזה לאנטיוכיה- אנשי פיזה עזרו באמצעות ספינותיהם לכיבושי הצלבנים ובתמורה לכך קיבלו רובע בליבה של [[אנטיוכיה]] וייתכן כי קשר זה הוא שהביא את סטפן לפיזה. סטפן היה מלומד מאיטליה שהגיע לאנטיוכיה בחיפוש אחר חכמה ערבית. הוא החל לתרגם כתבים  מערבית ללטינית וביניהם ספר זה. הוא החליט לתרגמו מכיוון שהכיר בחשיבותו ובעובדה כי עד ימיו לא נעשה תרגום מלא ויסודי שלו. בחלק מפרקי הספר, הוסיף סטפן הערות עם תאריכים ופרטים על נסיבות התרגום וההעתקה. בתחילתו של ספר הפרקטיקה השמיני כותב סטפן כי ".. התרגום מערבית ללטינית של סטפן תלמיד הפילוסופיה. הוא כתב את העותק בעצמו והשלים אותו בשנה... 1127.. באנטיוכיה.."{{הערה|Ibidem}}. סטפן הוסיף לתרגומו של ספר זה קטלוג אלפביתי של מושגי רפואה ביוונית והמקבילה הערבית למושגים אלו, בצירוף תרגום ופרשנות לטינית. מילון מונחים זה נחשב לאחד המרשימים והמלאים עבור קהל הקוראים המערבי נכון לאותו תאריך. סטפן מסכם בסופו של קובץ זה- "... זה מה שמצאנו נכון לעכשיו במאמצינו בסוריה בנוגע לפירוש שמות התרופות ביוונית ובערבית.."{{הערה|Ibid, pp. 9-10}}. בהמשך הפסקה הוא טוען שאם ימצאו טעויות אין להאשימם כי הם בסך הכל כתבו את עבודתם של אחרים כפי שנמצאה. קטע זה מעיד על כוונתו של המתרגם להפיץ את הספר בקרב קהל דובר לטינית העלול להתקשות בהבנת המושגים. כוונה זו יכולה להעיד על הפצה עתידית של הספר. לספרו של אבן אל-עבאס אל מאג'וסי הייתה השפע גדולה על אירופה. שמו של אל מאג'וסי היה נודע בכל רחבי אירופה במאות ה13 וה14 כאחד מפרשני גאלן הידועים ביותר ובספריות רבות בימי הביניים ניתן היה למצוא עותקים של ספר זה בתרגומו של סטפן{{הערה|Thomas F. Glick‏ ,Steven Livesey‏ ,Faith Wallis‏ (eds), "Majusi al", Medieval science, technology, and medicine: an encyclopedia, (New York, 2005), pp. 325-326.}}. קטעים אלו מתוך תרגומו של סטפן מפיזה מראים כיצד הכיבוש הצלבני והקשרים בין אירופה לבין הממלכה הצלבנית הניבו חילופי ידע. ניתן לראות רמזים ל קשריו של סטפן עם העיר סלרנו (שם למד) הן מכתביו (בסוף קטלוג- הוא פונה לקהל הקוראים לפנות למלומדים בסלרנו במידה ויתקלו בקשיים בהבנה) ובציטוטים של כתביו במסות של מלומדים ידועים בסלרנו, עיר שהייתה סמל לקדמה  ברפואה{{הערה| "Stephen of Antioch" in: http://www.encyclopedia.com/doc/1G2-2830904154.html, visited on Tuesday, May 26, 2015, 3:30 PM.}}. כמו כן, אנו יודעים כי כבר ב-[[1131]] יוצרו שני כתבי יד של תרגום זה באירופה ומאוחר יותר נמצאו שני כתבי יד נוספים של החלק הראשון בוותיקן וב-[[1523]] הודפס עותק בליון{{הערה|Burnett, pp. IV, 20-21.}}. המקור בהחלט מלמד על כוונה להפיץ את הידע לקהל דובר לטינית וממקורות אחרים ניתן לראות כי תרגום זה הופץ והפך למרכזי בלימודי הרפואה ברחבי אירופה.
  15. בתי חולים ומרכזי לימוד רפואה בטריפולי, ירושלים ואנטיוכיה שגשגו בזמן שהצלבנים הגיעו לאזור ולמרות שהם הגיעו עם רופאים מאירופה, הם הבינו את החשיבות והקדמה של מוסדות אלו. בולדווין הראשון אשר מלך על ירושלים במהלך המאה האחת עשרה, בחר להגיע עם פציעתו לירושלים מכיוון שידע שיקבל שם את הטיפול הרפואי הטוב ביותר.
  16.  
  17. == ביקורת ==
  18. למרות המפגש ארוך השנים שהתקיים בין צלבנים לאוכלוסייה המקומית בארצות המזרח ובין התרבות האירופית נוצרית לתרבות המוסלמית במזרח התיכון, ישנם חוקרים רבים הטוענים כי למעשה לא התקיימו חילופי ידע משמעותיים וההשפעה על אירופה לא הייתה כה רחבה כפי שהוצג כאן. צ'ארלס הומר הסקינס, אחד מהחוקרים המובילים בתחום (בדגש על עבודת תרגום הידע שנעשתה באזור סוריה בזמן מסעי הצלב) טוען כי הצלבנים היו אנשי מעשה מיסודם ולא אנשי ידע. מטרת בואם הייתה צבאית ומעשית ולכן העיסוק סביב למידה ורכישת ידע לא היה רווח ומשמעותי. לטענתו, לא הייתה למלומדים מערביים סיבה לצאת למסעות ארוכים למזרח ולאזור סוריה כדי למצוא ידע חדש וכי את הידע הערבי יכלו למצוא קרוב יותר באזור ספרד. בנוסף, אין הוכחות לכך שהתקיימה תוכנית שיטתית ומאורגנת של מפעל תרגום ידע מהשפה הערבית באנטיוכיה, או בארצות הצלבנים בכלל, ודאי שלא כמו מפעלי תהרגום הידועים בטולדו, ספרד. תגובה לביקורת זו ניתן למצוא בספרו של צ'ארלס ברונט-"Arabic into Latin in the Middle Ages", אשר סובר כי לרמות טענות אלו בכל זאת התקיימה החלפת ידע משמעותית בממלכת הצלבנים אשר השפיעה על הידע והרפואה באירופה כולה{{הערה|Burnett,pp. IV, 6-7}}.
  19.  
  20. == הערות שוליים ==
  21. {{הערות שוליים}}
  22.  
  23. {{ערך יתום}}
  24. [[קטגוריה:היסטוריה של הרפואה]]
RAW Paste Data
We use cookies for various purposes including analytics. By continuing to use Pastebin, you agree to our use of cookies as described in the Cookies Policy. OK, I Understand
 
Top