השכלה:
במאה ה-17 החלה לצמוח באירופה תנועה חברתית שהעמידה את השאיפה לידע ולהשכלה למטרה מרכזית בחייו של האדם. חסידיה האמינו שבעזרת שכלם יוכלו להגיע לאושר ע"י צבירת ידע. המשכילים הדגישו את הזכויות הטבעיות המגיעות לאדם, כגון: הזכות לחיים, הזכות לחופש והזכות לקניין.
הם ( המשכילים ) ביקשו להעמיד את התבונה והראציונליות במרכז החיים.

השוואה בין שני פילוסופים גרמניים-
עמנואל קאנט קרא לכולם להעיז להעביר ביקורת גם אם הדברים נאמרו מפי אדם חשוב, לא לחשוש למתוח ביקורות.
ז'אן ז'אק רוסו ביקש למצוא דרך להפוך את העולם לטוב יותר ע"י חשיבה מוסרית.

רעיונות אלו של ההשכלה גרמו לשינוי תרבות החיים שהייתה נהוגה עד אז, וגרמו לצעד חשוב בגרימת הלאומיות באירופה.

התנועה הרומנטית-
נולדה בניגוד לרעיונות ההשכלה. מדגישה את הרגש והדמיון על פני השכל והידע. הרומנטיקנים שאפו לגלות את הנוסטלגיה, הגעגועים וההתלהבות.
לכן הם פנו אל העבר הרחוק באמצעות מוזיקה, ציורים, כתבים ושם מצאו דמויות נאצלות וניסו להפכם למיתוסים. תנועה זו מילאה תפקיד חשוב בלידתה של הלאומיות האתנית. ביצירותיהם, ניסו להביע רגש ומאבק נגד השלטון הקיים ואת השאיפה לעצמאות.