פוליטיקה על הדרך #1

פוליטיקאי הוא מספר סיפורים. מי שמדבר על פוליטיקה, מספר סיפורים גם הוא. הפוליטיקה מורכבת מאנשים שמתעסקים בזה שמה שהם חושבים שטוב יהיה ומה שלא – לא יהיה.
*
השאלה על טוב ורע מגיעה מתוך המניעים הפנימיים שבכל אחד מאיתנו. הם יכולים להיות דתיים, הם יכולים להיות הומניסטיים, הם יכולים להיות תאווי בצע או נדיבים, אך המנטרה שצריכה להתנגן בכל פעם כשמדברים על פוליטיקה היא שאמת ושקר יש רק במתמטיקה.
*
אז על איזה סיפורים אנחנו רבים? מה עושה בלאגן בישראל?
*
הנושא עליו כמעט כל בחירות בישראל מוכרעות בסופו של דבר הוא הנושא הביטחוני. הויכוח הביטחוני בישראל מורכב ממספר נושאים, בואו ניקח אחד:"מדיניות ישראל בשטחים". הבעיה העקרונית: יש 5.5 מיליון אנשים שיש להם תעודת זהות של משהו שהוא לא מדינה, הם חיים בשטח שהריבון בו הוא צבא. בשטח הזה יש גם יהודים שגרים בו ממגוון סיבות. בפוסט הבא נתעסק בזה בהרחבה.
*
אני עוצר רגע. עברו שוב על הניסוח שלי. למה לא כתבתי, בעצם
*
הבעיה העקרונית: יש 5.5 מיליון פליטים שרוצים מדינה, בשטח כבוש שנשלט על ידי צבא. בשטח הזה יש גם מתנחלים יהודים שמונעים הסדר לגביו. בפוסט הבא נתעסק בזה בהרחבה.
*
או, נגיד
*
הבעיה העקרונית: יש 5.5 מיליון ערבים שחיים בשטחי יהודה ושמורון ורצועת עזה ואין פתרון למה לעשות איתם. ההתיישבות היהודית בשטחים הללו צריכה להתמודד איתן, בפוסט הבא נתעסק בזה בהרחבה.
*
כן, אנחנו מתחלים להבין את הבעיה. עצם ההצגה של בעיה מערבת דעה עליה. יש לזה שם, זה נקרא "נרטיב". לוחם חופש? טרוריסט? מתנחל? מתיישב? עצם השימוש במילים כבר מראה לאיזה צד משתייך מציג ה"עובדות". מאד קשה, על גבול הבלתי אפשרי, לדבר על נושאים פוליטיים בלי להביע דעה אך ורק בהקראת הכותרת של הנושא.
*
אז חוק מספר 1# ואולי הכי חשוב מכולם: אין אפשרות להציג בעיות בצורה ניטרלית. זה לא "כואבת לי הבטן" אף פעם, כי יש ויכוח על מה זה בטן ומה ההגדרה לכואב.
*
גם שתקראו את הדברים שאני אכתוב הם ככל הנראה יהיו נגועים בדעות. לכן אשתדל בסוף כל פוסט בצורה ברורה להסביר מה הדעות הכלליות שלי בנושא. זה המעט שאפשר לעשות כדי לאפשר קריאה ביקורתית. יכול להיות שנושא, כל נושא, הוצג לנו בצורה מסויימת שמעוורת אותנו.
*
מה אפשר לעשות? לדבר. אם יש לכם דעה על משהו בעולם הזה ולא דיברתם עליה לפחות עם 5 אנשים שונים, אני מצטער, אתם לא על הגל. אני אומר אנשים, כי אנשים הם מקור מידע מרוכז. כלי תקשורת ונספחיהם מציגים תמונה אחת: זו של העורך שלהם. אנשים שאליהם יש לכם קרבה מציגים תמונה רחבה הרבה יותר – אין להם תחליף! אם הוצג לי נושא מאדם שאני יודע שנמצא ימינה בתחום, אני יודע שהשלב הבא יהיה לדבר עליו עם מישהו שנמצא שמאלה.
*
אז אחרי שהשחזנו את העין הביקורתית, אפשר להתחיל לדבר על נושאים אמיתיים.
*
נתראה בקרוב