Advertisement
Guest User

Untitled

a guest
Mar 19th, 2019
86
0
Never
Not a member of Pastebin yet? Sign Up, it unlocks many cool features!
text 26.85 KB | None | 0 0
  1. הספר ״להט הפיקוד״ (Passion Of Command) נכתב על ידי קולונל בריאן מק׳קוי (Colonel Bryan Patrick McCoy) הספר מספר את סיפורו של גדוד 3 מחטיבה 4 של חיל הנחתים (המרינס) במסגרת לחימתו במבצע חופש לעיראק בשנת 2003. המג"ד כתב את זיכרונותיו תוך מתן דגשים לפיקוד קרבי ולמנהיגות צבאית. בספר ציטוטים רבים של קלאזוביץ ושל הוגי דעות צבאיים שונים.
  2. בראשית המלחמה בעיראק לחם גדודו של מק'קוי בכוח אויב, כמעט שווה לו בכוחו ובעוצמתו, בסמוך לעיר אל-כות'. המשמר הקדמי של הגדוד, ובכלל זה הוא המג"ד מק'קוי, נתקל והיה נתון בלב שטח השמדה. בספרו העיד כיצד הורד לרמת רובאי באמצע שטח ההשמדה - ״אני מצליח להעביר דיווח מגע קצר לכוח המשימה 'דרקסייד'. הדיווח על המגע הזה יפתח סדרה של פעולות, המבוססות על הרגלים שנוצרו לאחר חודשים ארוכים של אימונים, אין-סוף חזרות, והבנה מוחלטת של האחד את רעהו".
  3. התוצאה הישירה של הדיווח היתה "אלימות נטו מתואמת", והכוח העיראקי שספג נפגעים רבים, הוכרע במהירות.
  4. עבודתי מתרכזת בכותב הספר הלא הוא הקולונל ובסיפור חייו לפני המלחמה בעיראק ובעת המלחמה, כיצד הכין את פקודיו למלחמה, אילו דילמות התמודד איתן לאורך הכשרתם, מה הניע אותו לעשות זאת וכיצד פעל. הדילמות המרכזיות שעלו לבריאן בעת כתיבת הספר היו בעיקר העובדה שהוא מוציא את חייליו למלחמה מה שאומר שככל הנראה יהיו נספים בדרך. מק׳קוי משתמש בנסיונו רב השנים עד כדי כך שפקודיו הגיעו למצב שבאמצע הקרב כאשר נפגעו הם מבקשים ממנו סליחה על כך שלא יכולים לעזור. בספר ציטוטים רבים של קלאזוביץ ושל הוגי דעות צבאיים שונים, מק׳קוי משתמש בחכמתם של אלו שבאו לפניו מייעל את שיטותיהם ומיישם על פקודיו. הדרך שבה בחר לפעול היא הפגנת אהבה אל מול אנשייך וקבלת הרצון שלהם להיות תחתייך, מעין פעולת ״תן וקח״.
  5. בשנת 2009 פרסם לאור את ספרו אודות מנהיגות צבאית.
  6.  
  7. אמנות הפיקוד היא היכולת לזכות באהבת אנשיך ואז ביום מן הימים להשתמש באהבה זו על מנת לגרום להם להסתכן מרצון בפגיעה איומה או במוות וליטול באלימות את חייהם של אחרים. הכישרון והכבוד הנדרשים לצורך יישומה של אמנות זו חייבים להיות מטופחים בימי שלום באמצעות לימוד של נפש האדם בקרב ודרך ניסיון עקיף. הלהט לפקד מוטבע בכוח הרצון של המפקד, באהבתו לאנשיו ובתוקפנותו האישית בקרב.31
  8.  
  9.  
  10.  
  11. חלק ב׳ - שאלות השוואה
  12.  
  13. 3. ערכים בלחימה - חווה דעתך האם קיים הבדל בין הערכים בלחימה אז (התקופה המצוינת בספר) לבין ימינו. חווה דעתך והדגם ע״פ 3 מקרים. התבסס לפחות על שני מקורות וציין אותם בביבליוגרפיה.
  14.  
  15. לפי דעתי לא קיים הבדל מהותי בין הערכים שהובילו את המבצע בעיראק לבין הערכים שבהם דוגלים במדינתו כיום אף על פי שקיים הבדל של 15 שנה ומדובר בשני צבאות שונים.
  16.  
  17. אחד מן הערכים בהם בחרתי להתמקד שראיתי בו בא ליידי ביטוי בספר וכיום במדינה הוא ערך כבוד האדם אשר מקורו במסמך רוח צה״ל במדינתנו ובהתאם לזאת הציפיות ממנהיג קרבי בספר.
  18. על פי המסמך - ״צה״ל וחייליו מחוייבים לשמור על כבוד האדם, כל אדם הוא בעל ערך שאינו מותנה במוצא, בדת, בלאום, במין, במעמד ובתפקיד.״
  19. אל מול זאת עומדת הציפייה ממנהיג קרבי בנוגע למגע עם האויב - (עמוד 72) ״עם המגע עם האויב בססו עליונות באלימות, וחסלו אותו. אם הם נכנעים, אפשרו להם להיכנע. נהגו באסירים בכבוד, אך אל נא תבטחו בהם. נהגו במקומיים בכבוד והיו אדיבים, אך לעולם לא חברותיים.
  20. ניתן לראות כי בשני המקרים כבוד האדם הינו ערך עליון וכי יש לשים את האדם העומד מלפנינו במקום קדוש ואין לבצע בו כל עוול אשר לא נדרש בצורך. גם מדינת ישראל וגם ארה״ב מאמינים כי אדם באשר הוא אדם זכאי לזכות הכבוד ללא עוררין ואין לפגוע בזכות זו גם אם מדובר בשדה קרב כאשר כל מה שעולה ברוחו של האויב זה להרוג אותך, ברגע שנכנע, מוטלת עלייך החובה לדאוג לו ולהסיר ממנו כל חשש לפגע.
  21.  
  22. ערך נוסף הינו דבקות במשימה וחתירה לניצחון. בערך זה אשווה שוב את מסמך רוח צהל אל מול הציפייה ממנהיג קרבי.
  23. ברוח צה״ל הערך מופיע כך - ״החייל יילחם וייפעל באומץ לב נוכח כל הסכנות והמכשולים שבפניו, וידבק במשימתו בנחישות ובתבונה, עד כדי חירוף הנפש.״
  24. הציפייה בארהב היא להקדיש את עצמך ליחידה ולמשימה. לבטוח באחיך להשלים עם המצב וללחום ב״לב שמח״. לבטוח באינסטינקטים ולקבל החלטות בהתאם לכוונת המפקד. להשתמש בסובלנות קרבית לשבש את האויב וכאשר נעים לעשות זאת עם כוונה. היו נחושים להתעלות מעל הרגש ולהישאר ממוקדים במשימה.
  25. גם בערך זה אפשר לראות שמחובתך לשים את המשימה אלייה יצאת בראש ובראשונה וכך הינך נדרש לפעול. אמנם זוהי ציפייה פשוטה עד כדי מובנת מטבעה אך זוהי החמקמקות של המשמעת המוקנית עלייה מדובר בספר. קל לדבר על היסודות אך קשה לשמור עליהם. הם דורשים עירנות ומפקדים בעלי רצון ברזל. האתגר המצופה מן המנהיג הוא להשריש ערך זה ביחידתך ולהטמיע בצורה כה מלאה עד שיהפכו להרגל, גם אם מדובר במשימה הכי פשוטה, ברגע שלא תזלזל במשימות הכי קטנות שקיבלת, המשמעת תבוא ליידי ביטוי ותעשה כל שביכולתך על מנת להשלים את המשימה.
  26.  
  27. הערך האחרון עליו בחרתי לדבר הוא אמינות. ברוח צהל אמינות מתוארת כך שבסופו של יום, רעיו ומפקדיו של החייל יוכלו לסמוך עליי בביצוע המשימה.
  28. בספר ״זכרונות אישיים״ של רוברט אדוארד לי הוא מדבר על כך ש ״לא משנה מה עשויה להיות יכולתו של הקצין, אם הוא מאבד את אמון חייליו, האסון חייב להתרחש במוקדם או במאוחר.״ אני מאמין כי רוברט לא התכוון ישירות לקצין אלא לכל חייל בצבא. ערך האמינות הינו ערך הנדרש גם בשגרה וגם בחירום למען התנהלות יעילה.
  29. אם לא תוכל לבטוח בחייליך לבצע משימה אשר תטיל עליהם או להפך, אם לא תבצע אתה את המשימה אשר נדרשת לעשות, איך תוכל מערכת שכזו להמשיך להתנהל? פירמידת הערכים תקרוס אם תאבד מן ערך האמון, כי שאמר רוברט האסון ייתרחש במוקדם או במאוחר, אמנם שיקרת עכשיו ומבחינתך זה בסדר ואפשר להתקדם הלאה כאשר ביקשו ממך להכין דבר מסויים ושיקרת ואמרת שעשית זאת אך מה ייקרה כאשר יגלו ששיקרת? האם בפעמים הבאות ייסמכו עלייך שתבצע את המשימה כנדרש? או האם החיילים שלך יוכלו להמשיך לסמוך עלייך? הרי הבטחת לחייל כי תדאג לבעיות תנאי השירות שלו והתשובה שהבאת לו הייתה שאין דרך לעזור לו ובסופו של יום הוא מגלה כי ניתן לעזור אך לא הנדת עפעף על מנת לעשות זאת והתחמקת מאחריות. האם אותו חייל ייפנה אלייך בפעמים הבאות שייצטרך עזרה? האם כאשר תוריד לו פקודה לביצוע הוא יבצע אותה בשלמותה?
  30. צריך לשקול בכובד ראש את אופן פעולותייך בצבא ובכלל בחיים האישיים ולא לתת יד בדבר היכול לפגוע באמון האנשים הסובבים אותך.
  31.  
  32.  
  33.  
  34. 1. בחר דמות מרכזית בספר ונתח את אופי התנהגותה וקבלת החלטותיה בהתאם למודל הקצין הישראלי או ששת ההישגים הנדרשים בתחום המנהיגות.
  35.  
  36. הדמות אותה בחרתי לנתח היא כותב ומספר הספר - קולונל בריאן מק׳קוי, על פי ששת ההישגים הנדרשים בתחום המנהיגות.
  37. מק׳קוי הינו קצין - מפקד גדוד 3, חטיבה 4 בחיל הנחתים, או בשמם הנפוץ יותר ה׳מארינס׳.
  38. בריאן מספר על הקרב של במבצע ״חירות לעיראק״ ובוחן את ההרגלים שלימד ועל בסיסם אימן את חייליו לפני הקרב.
  39.  
  40. אם ניגע בהגדרה ״יעורר מוטיבציה בפקודיו״ אין ספק שאפשר להשליך זאת באופן ישיר על בריאן.
  41. באחד מן השלבים בקרב בעיראק מסופר על מקרה שתפס את עינו של בריאן - (עמוד 36) ״טר״ש אוסבורן וטר״ש סמית׳ חטפו רסיסי רימונים רבים, ונזקקו לפינוי, אך הם אמורים להחלים לחלוטין. למרות כאבם, ונוסף על זרם בלתי פוסק של ניבולי פה, רוחם איתנה, אל תסכולם רב על כך שהם מוצאים מהקרב. ״אנחנו מצטערים, המפקד״. אייריש מתנצל על כך שנורה. אני נאלם מייד. איך להגיב על הערה זו? מדוע הוא אינו כועס עליי על פציעתו? מאוחר יותר אצטרך לחשוב על הגורם, שהעניק מוטיבציה לכוח רצון מעין זה, להתחייבות ולמסירות, שגרמה לכולם לרצות להישאר בשדה הקרב.״ אפשר לראות בבירור כי הדרך שבה דגל בריאן ומה שהחליט להטמיע בחייליו פעל כקסם בשדה הקרב. חייליו נמצאים באמצע קרב, דבקים לנצח ולהשלים את המשימה אך נפצעים והתגובה הראשונית שלהם זה שהם מבקשים סליחה מהמפקד? כך ניתן לראות כי הלוחמים נתנו מעצמם הכל על מנת לרצות את המפקד, המוטיבציה שעורר בהם לפני הקרב המיוחס הייתה בצורה כה טובה עד כדי כך שהם היו מוכנים למסור את נפשם למענו, וזוהי גדולה מבחינתי.
  42.  
  43. מק׳קוי ממזג את נסיונו הרב כבוגר מלחמות ארה״ב על שני העשורים האחרונים עם הלקחים האוניברסליים שלמד במהלך שירותו הממושך, עד שהתמנה למג״ד ויישם זאת בתפקידו הנוכחי, כך פעל מול המונח ״יפקד, יוביל ויקבל החלטות״ בהתאם למציאות המשתנה כנגד עיניו. ניתן לראות זאת באופן גורף על פני כמה מקומות בספר בה מק׳קוי מתאר קרבות שונים ומחליט לעשות מעשי גבורה שלא נראו כמותם לפני כן. בנוסף, מסביר איך הגיע למצב הזה בו הוא מגיע לשדה הקרב מוכן לכל, ללא היסוסים ובעל רעיון אחד שאותו הוא מתכוון לבצע - ניצחון הקרב יישום מטרות המשימה וסיום המבצע עם כמה שפחות נפגעים.
  44. (עמוד 11) ״משך הזמן הדרוש למחשבה ולגוף לפתח הרגל אמיתי, הוא כחודשיים לערך, בין שמדובר בריצה יומית כהכנה למרתון, או כתיבת 1,000 מילים ביום במטרה להפיק ספר. על מנת לפתח עבודת צוות ולהגיב אוטומטית בהתמודדות האולטימטיבית - הקרב - יחידה צריכה להתאמן יחדיו בין שלושה לארבעה חודשים, בהנחה שההכשרה ההכרחית במומנויות הלחימה הבסיסיות קיימת.״
  45. מק׳קוי דואג להנחיל בפקודיו כי אם פועלים לפי סדרת הפעולות היסודיות עלייה חזרו שוב ושוב במהלך האימונים ״קפיאה במקום״ אינו מושג אשר אמור לקרות בשדה הקרב, כך יוכל חייל לבצע את הנדרש ממנו ללא היסוסים בקרב. דוגמא להיסוס המתוארת בספר היא כאשר האויב בעליונות אש, אתה בנחיתות מספרית או מחוץ לעמדותיך והתוצאה של תנועה קדימה תניב יותר נפגעים מבלי להעלות את הסיכויים לכיבוש היעד. כאשר אחד מן הדברים הללו קורה כל מה שעלייך לעשות הוא לחפש מחסה ולהשתמש בקשר. העובדה שאין לך איך לתרום לקרב בצורה חיובית אינה אומרת כי הפסדת, הגישה היא שתמיד יהיה מי שיעזור לך ואין צורך לקפוא במקום, השתמש בקשר וקרא לעזרה! כך מחליט מק׳קוי בהכשרת פקודיו ומוביל אותם אל שדה הקרב ללא היסוס.
  46.  
  47. אם מדברים על ״חניכת כפופים״ בהיבטים שונים, אפשר לומר כי מק׳קוי היה מעין אבא של פקודיו ודאג לא רק להיבט המקצועי ופיתוחם במלחמה הבאה אלא גם מבחינה ערכית. בחרתי להתעסק בפן המקצועי ולהראות כיצד פעל הקולונל בהכשרתו על מנת שפקודיו יהיו החיילים הכי טובים שיכולים להיות במלחמה.
  48. אמונתו הרווחת הייתה כי ישנם חמישה הרגלים התורמים רבות לאומץ להתקרב אל האויב. חמשת ההרגלים מתוארים כך :
  49. תחילה מדובר על ״קלעות קרבית״ - זהו סימן האיכות של החייל הרגלי. אין דבר המעודד ביטחון כמו הידע שאדם יכול לפגוע במטרה שעליה הוא יורה, ושחבריו יכולים גם כן לפגוע במטרה שאליה הם מכוונים. מק׳קוי שאף שפקודיו יידעו להפעיל את כלי נשקם במהירות ובמידה רבה של דיוק ועל מנת לעשות זאת ערך את כל אימוני הקליעה בהתאם לשישה ציווים שונים המדמים את שדה הקרב כמעט באופן מושלם.
  50. הרגל שני הינו ״התנהגות בתנאי קרב״ הכשרתם התמקדה בהכנה לקשיי הקרב וכללה בין השאר מסעות רגליים ארוכים בציוד מלא, קרב מגע, התגוששות והתניה פיזית תוך כדי נשיאת ציוד קרב מלא, שיעורי תזונה, אימוני הרמת משקולות ופיתוח כושר לב-ריאה פונקציונליים על פי תוכנית אימונים מסודרת ללא סטיות.
  51. ההרגל הבא המוליד המון ביטחון בשדה הקרב הוא ״פינוי נפגעים״ הידיעה שאם אדם נפגע בקרב, הוא יקבל טיפול הולם ויפונה במהירות ובמקצועיות תורמת רבות ומהווה מכפיל כוח המפחית מגורמי ״הגריעה״ בשדה הקרב - אי הוודאות, הפחד, והבידוד ומחליף אותם בגורמים ״מחדשים״ של לכידות, אמון ורעות.
  52. ההרגל הרביעי ״תרגולות קרב״, כמפקדי כוח המשימה מנסים בכוונה תחילה לצפות את תרגולות הקרב שלפי אמונתם יהיו התרגולות החשובות ביותר שיידרשו בקרב, ואז הם מתרגלים אותם מאות פעמים בתנאים ההופכים מאתגרים יותר ויותר. הרעיון היה לספק תחושה שהכאוס שהמקיף את היחיד ואת היחידה בקרב הוא נורמלי, ולכן ״הדברים התנהלו כפי שצפוי היה שיתנהלו״.
  53. ההרגל האחרון הלא הוא ה״משמעת״ מתואר כאחד הערכים הכי חשובים בשדה הקרב. משמעת אינה בהכרח צייתנות מיידית לפקודות. היא גם אינה ענישה על מנת לתקן מרדנות. למעשה, משמעת היא הרגל מוקנה מחוזק, שנועד ליצור מאפיין מסוים או דפוס התנהגות חזק מספיק, על מנת לעקוף את נוחותו של האדם ולק על פערי האומץ שלו. כך החליט מק׳קוי לפעול על פי המסמך ״הציפיות ממנהיג קרבי״ אשר מלא בחוכמתם של אלה אשר היו לפניו, שנכתבה בדם על ידי דורות לוחמים וכי מאמין שברגע שהמשמעת העצמית תגיע מן הפקוד, גם השליטה העצמית שלו תגיע אל המקסימום ויוכל לתפקד בכל מצב העולה על קנו.
  54.  
  55. ״ייצור יציבות ובהירות״ במסגרתו גם בתנאי אי וודאות ולחצים משתנים. כפי שכבר תיארתי, השיטה בה פעל הקולונל הייתה להכין את פקודיו לכל דבר, יחסי מפקד פקוד נמוכים ככל האפשר על מנת לזכות באהבת חייליו ועל פי כן שיקף בפניהם את כל אשר העולה על ליבו בין אם זה סיבות ללמה דברים קורים בזמן ההכשרה ובין אם זה מחשבותיו בשדה הקרב כי ידע שהאדם אינו יכול לפעול לבדו אלא תמיד חייב להימצא במבחן ובעת הצורך להיעזר בחבריו, או פקודיו במקרה זה.
  56.  
  57. ״יגבש תפיסה פיקודית וערכית״ אשר תהווה מצפן לפעולותיו.
  58. הוזכר מקודם מסמך ״הציפיות ממנהיג קרבי״ זהו המסמך אשר הנחה את פעולותיו ותפיסת פיקודו של בריאן, האמין כי כאשר יחידה פועלת על פי אותו מסמך כך תיווצר הרמוניה מושלמת בשדה הקרב ולכן דגל במסמך זה.
  59.  
  60. ״יהיה מודע לחוזקותיו וחולשותיו״ בהיבטים השונים. אחד מן התכונות הנדרשות ממפקד על פי הכותב היא מעלת הבושה. איש אינו רוצה להיות ידוע או להיזכר כמי שאכזב כאשר היה נחוץ יותר מכול. על מנת שלא להגיע למצב שכזה החליט מק׳קוי להשתמש בסוגיית הבושה ככלי של המפקד. פירושה היא להחזיק בחוש בוגר ובהבנה של הטבע האנושי, הרגשות והמניעים. כך מק׳קוי דאג להעביר לפקודיו כי אדם בהיותו אדם אינו יכול להיות תמיד מושלם ולכולם יש את היתרונות והחסרונות שלהם וחייבים להוציא אותם לאור על מנת שאנשייך ליחידה לא יהיו מופתעים מהם בעת הקרב. מק׳קוי מבצע מספר פעולות ביחידתו אשר מוציאות ממך את אפקט הבושה וגורמות לך להגיע להבנה כי הכל לגיטימי וכי חברייך פה כדי לעזור ולהניף אותך למעלה ולהפך, להוריד אותך כשצריך.
  61.  
  62. מבחינתי בריאן מק׳קוי הינו מנהיג ללא עוררין וכי פועל בדיוק כמו שהייתי רוצה לפעול ביחידתי ואין ספק שלקבל מפקד כזה אשר דואג לך מכף רגל ועד ראש ומעורר בך את המוטיבציה הזאת והאמונה העצמית שווה הכל.
  63.  
  64. 3. בחר סיטואציה מתוך הספר בה התמודד המנהיג עם דילמה ערכית. הסבר מהו הקונפליקט והקושי, כיצד החליט המנהיג לפעול ומה היו ההשלכות על סביבתו / המשימה. ציין האם הינך מסכים עם הדרך בה התמודד המנהיג או לא, והסבר מדוע, כמו כן תאר כיצד אתה היית מתמודד עם דילמה זו?
  65.  
  66. בספר מצוטט המנהיג קולונל בריאן מק׳קוי את סא״ל ג׳ים סיטון מתוך מאמר מערכת שכתב בו הוא מתאר סיטואציה בשדה קרב בה פוגש ילד בן חמש מצד האויב, עיניו סגורות ונראה שעומד למות, סיטון קרא לעזרה מכל עבר אך איש לא עצר לעזור, כולם היו במתקפה כנגד האויב וחלפו אל נגד עיניו. בחושבו על הילד שלו, קם לאט על רגליו ועזב את הילד הפצוע קשה שוכב, לבדו, שם באמצע הדרך כשכלי רכב משוריינים עצומים חלפו בשאגה.
  67. לאחר ציטוט זה, החל להסביר מק׳קוי על חוויה אישית שלו בה נתקל בדילמות ערכיות ומשווה עצמו לאנשים באשר הם כ2% מאוכלוסיית העולם, ההורגים ללא רחמים. מיד כשחזר אל קו השפיות חש אכזבה עמוקה מכך שלא היה האדם שקיווה שהוא יהיה, זה שיש בו אכפתיות כלפי בני אדם אחרים.
  68. הסיטואציה בה נתקל מתוארת כך - ״כמו ג׳ים סיטון, גם אני ראיתי ילדים פצועים והרוגים... זנחתי את מה שהיה חובתי כאדם והמשכתי אל תוך ההתקפה, לבצע את חובתי כמפקד. לאחר מכן הזדעזעתי מאדישותי, מהקלות שבה צפיתי לעבר המראה מעורר הרחמים ביותר האפשרי, וניערתי אותו מעליי. מאוחר יותר פקפקתי באנושיותי, כיצד לא יכולתי להרגיש דבר בנוגע לניסיוני עם ילד פצוע בצד הדרך? הוא היה ללא לסת ואף והוא נאחז בחיים שאזלו בקצף מדמם.״
  69. מק׳קוי דואג להדגיש כי טבע הקרב הוא בו בזמן רעבתני וגחמני - ממלכה שבה הרחמים זוכים לגמול לעיתים רחוקות בלבד. העונש על רחמים ניתן לעיתים קרובות בכך שאנשיך הופכים פגיעים לתחבולות של האויב כגון זיופי כניעה ופציעה אשר מנצלות את אבירות אנשיך ומבקשות לפתותם אל מותם. זהו מחירו הגבוה של הרחמים בקרב.
  70. כך מציב מק׳קוי מולו את הבחירה בערך דבקות במשימה וחתירה לניצחון כנגד חיי אדם ולבחור בדילמה ערכית זו בדבקות במשימה כי יודע שבקרב אין רחמים ואם המשימה היא להרוג את מי שבדרך, זה מה שייקרה. גם אם ילד קטן המזכיר לך את ילדך שלך נמצא שרוע על הרצפה ומדמם למוות. הקושי בלעשות זאת הוא עצום.
  71. מק׳קוי מתאר קושי זה כלבישת מסיכת מלחמה ובכל הנוגע להרג האויב, מעולם לא יהיו הרהורי חרטה. למעשה, הפיק סיפוק ככלב רועים לאחר שהגן בהצלחה על העדר מפני הטורף. הרי לשם כך הוא התאמן וזה מה שלימדו אותו לכל אורך שירותו הצבאי בחיל הנחתים.
  72. ההשלכה בדילמה זו כמובן הייתה שהילד הקטן השרוע על הרצפה ימות בקרוב כיוון ונמצא ללא עזרה רפואית אך מבחינת המשימה היא תושלם בדיוק כפי שתוכננה.
  73. מתוך הבנה של המצב הייתי פועל בדילמה זו בדיוק כמו שמק׳קוי פעל כיוון ואני נדרש לסיים את הקרב בכמה שפחות פצועים מהצד שלי ובעת לחימה שכזו אין מקום לרחמים אל צד האויב, הסיבה שבה נפגע הילד מלכתחילה היא אותה הסיבה שבגללה הוא ימות, הוא אויב הייגדל להיות שונאי ובסוף יילחם במלחמה עתידית כנגד מדינתי, העובדה שהוא ילד לא משנה את המצב. אמנם לא אוכל לפעול כך ללא מחשבה ו0 רחמים כמו מק׳קוי, אני מאמין שבמצב כזה אני כן אכנס לשוק ואקפא במקום ללא ידע מה אני עושה הלאה אך כנראה שלאחר כמה שניות אבין כי עליי לסיים את המשימה שאלייה יצאתי ואין מקום לרחמים. אם אעצור עכשיו, חברי לצוות ייפגע מפני שלא חיפיתי עליו.
  74. יש להבין בסיטואציות מסוג אלו כי אנו נמצאים בקרב וערך חיי האדם בא לידי ביטוי מכל עבר ויש עוד אלפי דוגמאות כגון זאת עם הילד הפצוע ואנו נדרשים לשים את המשימה מלפנינו. כמו שמספר מק׳קוי בספר, המשמעת בחיל הנחתים בנוגע לטיפול בפצועים היא שהדרך הטובה ביותר לעזור להם היא לחסל את האויב ולסיים את הקרב. רק אז יהיה אפשר להתפנות לטיפול בפצועים.
Advertisement
Add Comment
Please, Sign In to add comment
Advertisement