Guest User

Untitled

a guest
Nov 4th, 2015
109
Never
Not a member of Pastebin yet? Sign Up, it unlocks many cool features!
  1. קנביס אינו מעלה את הסיכון לדיכאון כפי שנהוג לחשוב. דיכאון לעומת זאת הוא גורם סיכון לשימוש בקנביס - כך מצא מחקר מהמרכז הרפואי שיבא בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת טורונטו. ההשערה הבולטת היא כי הסובלים מבעיות נפשיות צורכים אותו כחלק מ"טיפול עצמי"
  2.  
  3. שאולי לב-רן ודניאל פיינגולד
  4.  
  5. קנביס הוא הסם הנפוץ ביותר בעולם כיום, ובשנים האחרונות מתקיים דיון ער בנוגע להשפעותיו הפסיכיאטריות ולאפשרות שהוא עלול להגביר את הסיכון להפרעה נפשית. כיום, הגם שקיימים דיווחים חוזרים על דיכאון בשכיחות גבוהה בקרב צרכני קנביס וההפך (צריכת קנביס בשכיחות גבוהה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון), לא ברור מה קודם למה - מהו הגורם ומה התוצאה. מחקר שנערך במרפאה לרפואת התמכרויות במרכז הרפואי שיבא, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת טורונטו, מראה כי קנביס אינו גורם לעלייה בשכיחות הדיכאון, אלא נהפוך הוא: דיכאון הוא גורם סיכון לשימוש בקנביס.
  6.  
  7. החומר הפעיל (פסיכו-אקטיבי) העיקרי בצמח הקנביס (THC) משפיע על המוח בעיקר באמצעות הפעלה של קולטנים מסוג CB1 השייכים למערכת האנדו-קנבינואידית הקיימת במוחו של כל אדם. מערכת זו מפושטת על פני אזורי מוח נרחבים ואחראית על ויסות תפקודים הנמצאים באזורים שונים במוח, כגון אלו האחראים על מצב רוח, תיאבון, מטבוליזם, תחושת כאב, זיכרון ותגובה לדחק. נמצא כי קנביס, בדומה לחומרים טבעיים המופרשים בגוף, מפעיל את הקולטנים מסוג CB1 ובכך הם מגבירים או מאטים את הפונקציות של האזורים השונים שהמערכת האנדו-קנבינואידית אחראית עליהם. למשל, לאחר צריכתו פעילות האזור המוחי שקשור לתיאבון גוברת וחשים תיאבון מוגבר. בדומה לכך, עולה מצב הרוח, הכאב פוחת ועוד. קיימות עדויות לכך שדווקא חסימה של פעילות המערכת האנדו-קנבינואידית גורמת להפרעות נפשיות: בשנת 2006 הופיע בשוק האירופי תכשיר רפואי שהכיל חומר פעיל שחוסם את פעילות קולטני CB1, שייעודו המקורי היה לסייע בהפחתת משקל. כעבור כשנתיים הוא הוצא מן השוק בשל דיווחים שהוא תורם לדיכאון.
  8.  
  9. על אף שלא ברור עד הסוף כיצד מנגנוני פעולתו של הקנביס משפיעים על מצב הרוח, ידוע כי לאחר צריכתו אנשים רבים מתארים תחושת אופוריה, ואילו ירידה במצב הרוח היא אחד הקריטריונים לתסמונת גמילה מקנביס. יש לציין כי המנגנונים שמוזכרים לעיל מצביעים על השפעות קצרות טווח של קנביס ועדיין לא ברורות השפעותיו ארוכות הטווח באופן מלא. ישנן עם זאת עדויות ראשוניות כי מלבד ה-THC, חומרים פעילים אחרים בצמח כגון CBD עשויים לשפר תסמיני דיכאון. CBD הוא חומר הנחשב השני בריכוזו בצמח ועיקר השפעתו היא על ויסות הפעילות של החומר העיקרי THC.
  10.  
  11. אחת הדרכים המהימנות ביותר לבחון קשר בין גורם לבין תוצאה היא מחקר-אורך שעוקב אחר קבוצת אנשים במשך כמה שנים כדי לבחון אם גורם מסוים מביא לעלייה בשכיחות תוצאה מסוימת. ובהקשר שלנו – דרך זו יכולה לבדוק אם אנשים אשר צורכים קנביס ומעולם לא סבלו מדיכאון נמצאים בקבוצת סיכון לפתחו לראשונה, או שמא הדיכאון הוא שמוביל לצריכת קנביס. לאחרונה ערכנו מחקר במרפאה לרפואת התמכרויות במרכז הרפואי ע"ש שיבא בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת טורונטו: מטאנליזה אשר התפרסמה במארס בכתב העת Psychological Medicine שבה נותחו תוצאות כל המחקרים (14 במספר) שבוצעו בעשורים האחרונים על הקשר שבין קנביס לדיכאון, שכללו סך הכל למעלה מ-75,000 איש. נמצא כי הסיכון לפתח דיכאון גבוה יותר במקצת אצל אנשים שצורכים קנביס (בכ-20%). ואלו שצורכים קנביס באופן תדיר (פעם בשבוע או יותר) נמצאים בסיכון-יתר משמעותי ללקות בדיכאון (בכ-60% יותר). עם זאת, הדגשנו במטא-אנליזה כי לא כל המחקרים שנכללו בה התחשבו בגורמים נוספים אשר יכלו להסביר מדוע דווקא צורכי הקנביס פיתחו יותר דיכאון – ובכלל זה גורמים סוציו-דמוגרפיים (כגון מין, גיל והכנסה), גורמים קליניים (כגון הפרעות פסיכיאטריות נוספות) ושימוש בחומרים נוספים (כגון אלכוהול וסמים אחרים). כל אלו עלולים בעצמם לתרום לעלייה בסיכון לדיכאון.
  12.  
  13. על כן, החלטנו לערוך מחקר נוסף, שהתפרסם באוקטובר בכתב העת Journal of Affective Disorders, כדי לשקלל את כלל המשתנים ולנטרל את השפעתם (על פי מודל סטטיסטי). במחקר זה התבססנו על נתונים מהמחקר הגדול ביותר שנערך עד כה בנושא שימוש בחומרים פסיכואקטיביים והפרעות פסיכיאטריות (NESARC שמו), שעורכים המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב (NIH), ובו עוקבים משנת 2001 אחר למעלה מ-34,000 איש בארה"ב. מתוך נתוני מחקר זה, בדקנו מתוך אלה שצורכים קנביס – כמה לקו בדיכאון, ומתוך אלה שסובלים מדיכאון – כמה התחילו לצרוך קנביס. שיטת המחקר במקרה זה מבוססת על שאלונים. הנבדקים עונים על שאלונים מפורטים בנוגע לצריכת חומרים שונים ובהם קנביס ובנוגע להפרעות פסיכיאטריות דוגמת דיכאון. בין השאר הם נשאלים שאלות כגון גיל תחילת צריכת הקנביס, תדירות השימוש, כמות (מספר ג'וינטים ביום) ועוד. בנוסף, כל הנבדקים עונים על סדרה ארוכה של שאלות המבוססות על קריטריונים לאבחון הפרעות פסיכיאטריות. לדוגמה, כדי לאבחן דיכאון הם נשאלים על מצב רוח ירוד, חוסר הנאה מפעילויות יומיומיות, שינויים בתיאבון ובשינה, עייפות וחוסר אנרגיה, ירידה בריכוז, ירידה בתחושת הערך העצמי, עיסוק מרובה במוות או אובדנות.
  14.  
  15. תוצאות המחקר שלנו הראו כי לא נמצא כלל קשר בין צריכת קנביס לבין התפתחות דיכאון. כלומר, הנתונים הראו כי אצל אנשים שצרכו קנביס לא התפתח דיכאון יותר מאשר באוכלוסייה הכללית (כלומר, הנבדקים שלא צרכו קנביס). הדבר נמצא נכון גם אצל אותם אנשים אשר צרכו קנביס באופן יומיומי (שעישנו ארבעה ג'וינטים ביממה בממוצע). לעומת זאת, הסיכוי של אנשים שסבלו מדיכאון בתחילת המחקר להתחיל להשתמש בקנביס היה גבוה פי שניים מאשר זה של אנשים ללא דיכאון (3.5% לעומת 1.7%). מכאן שתוצאות המחקר שלנו הראו כי קנביס אינו תורם לעלייה בסיכון לפתח דיכאון, ומנגד – אנשים שסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון-יתר להתחיל לצרוך קנביס.
  16.  
  17. אחת ההשערות הבולטות לגבי תחילת השימוש בקנביס בקרב אלו הסובלים מדיכאון היא תיאוריית "הטיפול העצמי" (Self-Medication). תיאוריה זו הוצגה לראשונה על ידי הפסיכיאטר אדוארד קנציאן בשנות ה-70. קנציאן טען כי אנשים רבים צורכים חומרים כדי להתמודד עם מצבי דחק פסיכולוגיים, כגון דיכאון, וכי התמכרות לחומרים היא תופעה שנולדת מתוך צורך לווסת רגשות וצרכים פסיכולוגיים אשר האדם מתקשה לווסת בעצמו. טענתו לגבי התאמה שקיימת בין סוג הבעיה הנפשית לסוג החומר שבו האדם ישתמש (לדוגמה קוקאין לטיפול עצמי בדיכאון או אלכוהול לטיפול בחרדה) לא קיבלה ביסוס מחקרי, אך הטענה הבסיסית בדבר שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, ובכלל זה קנביס, לצורך הקלה על מצבי דחק פסיכולוגיים ממשיכה לתפוס מקום מרכזי ברפואה בכלל ובפסיכיאטריה בפרט. כך לדוגמה, כ-25% מאלו שסובלים מהפרעות מצב רוח מתארים כי הם צורכים סמים או אלכוהול כדרך לשפר, ולו באופן רגעי, את תחושתם. ובמקרה של קנביס, יש מקום ככל הנראה להבחין בין אלו הצורכים את החומר על מנת לחוות חוויה חיובית, שנחשבים למשתמשים מזדמנים בדרך כלל, לעומת אלו הצורכים את החומר בניסיון מתמיד להתגבר על חוויה שלילית כגון מתח, חרדה ודיכאון ונמצאים בסיכון-יתר לפתח התמכרות.
  18.  
  19. כאמור, בבחינת ההקשרים המורכבים בין קנביס לבין הפרעות פסיכיאטריות כגון דיכאון, פעמים רבות אנו נדרשים לשאלת הביצה והתרנגולת. מחקרים רבים נוספים נחוצים על מנת לבחון עד כמה קשר זה הוא מבוסס ועד כמה "טיפול עצמי" שכזה הוא אכן יעיל, או שמא הניסיון של אלו הסובלים מדיכאון להקל על עצמם בעזרת קנביס אף מחמיר את הדיכאון, בין השאר בשל הגברת הבידוד החברתי, מיעוט פעילות וירידה בהישגים אישיים. נוכח אחוזי השימוש הגבוהים בקנביס, דרושים מחקרים רבים על מנת להמשיך ולפענח את השפעתו של חומר מרתק זה על המוח ואת הקשר בינו לבין הפרעות פסיכיאטריות.
  20.  
  21. ד"ר שאולי לב-רן הוא מנהל המרפאה לרפואת התמכרויות ותחלואה כפולה במערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי ע"ש שיבא וד"ר דניאל פיינגולד הוא פסיכולוג וחוקר במרפאה זו
RAW Paste Data